כמה עשרות אנשים מבוגרים ומבוגרים מאוד התקבצו באולם של אחת המועצות האזוריות בדרום הארץ. קיץ, המזגן עובד בפשרה בין 17 מעלות (שאני רוצה) ל-25 מעלות (שמתאים לרוב הקהל). אני מרצה על ממקור החולי למקור הבריאות, הרצאה שמבוססת על גישתו החדשנית של אבי עליו השלום, פרופ' אהרן אנטונובסקי.
כרגיל, לאחר ההרצאה ניגשו אליי אנשים להודות, חלקם אף לומר שדבריי גרמו להם לחשוב אחרת על חולי ובריאות. בצד ממתינה אישה נמוכת קומה עם פנים מאירות. לבסוף היא ניגשת אליי ואומרת: "אתה יודע, הכרתי את אבא שלך עוד לפני שאתה פגשת אותו". "איזה יופי," אמרתי, "היכן נפגשתם?" והיא עונה: "אבא שלך היה מדריך שלי בתנועת הנוער בניו יורק לפני 85 שנים, כשהייתי בת 12". ואני? אני נותרתי חסר מילים, מה שבדרך כלל לא קורה לי…