על אודותיי

נולדתי וגדלתי בירושלים. את כיתה יב עשיתי בבית ספר למוזיקה בארצות הברית. חזרתי, התגייסתי לצה"ל, וכמו רבים אחרים החלטתי ללמוד באוניברסיטה. אלא מה… לא הייתה לי תעודת בגרות. בסופו של דבר אפשרו לי (גם זה סיפור…) להגיש מועמדות לאוניברסיטה העברית בירושלים. וכך קרה שסיימתי בה תואר ראשון במוזיקולוגיה ותואר שלישי (דוקטורט) בפסיכולוגיה. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בגורמים המשפיעים על קבלת החלטות של שופטים במקרים העוסקים בדיני משפחה.

עשרים ושש שנים עבדתי במוסד אקדמי והתפתחתי בכיוונים מחקריים שונים (המתבטאים בנושאי הרצאותיי). כתבתי, לימדתי, פרסמתי, ניהלתי מחלקות, עד שחשתי ש"יש עוד דברים בעולם, מחוץ למגדל השן האוניברסיטאי". כך הגעתי לתפקיד ראש תחום המחקר בבריאות הנפש באחד הגופים הגדולים במדינה, תפקיד שמחבר בין עבודת מטה ושותפות במחקרים אקדמיים לעבודת שטח הנפרשת מן הגולן ועד אילת.

וכך גם בהרצאותיי – אני מגיע לכל קצות הארץ, ואף מעבר להם. בשנים האחרונות הוזמנתי להרצות, בין השאר, בפני סטודנטים לתרפיה ביוגה בהודו, רופאים בפינלנד, פסיכולוגים צבאיים בארצות הברית ובכנסים מדעיים בינלאומיים.

במסעותיי בארץ ובעולם תמיד מלווה אותי המצלמה. לאהבת הילדות שלי לצילום נתתי בבגרותי "הכשר" של לימודים מסודרים, ומזה שנים רבות שאני מצלם בעיקר אנשים – ברחוב, באירועי ספורט, בחקר תרבויות ועוד. לא בכדי אחת מהרצאותיי עוסקת באומנות ההתבוננות.